כהורה לתאומים בנים ועוד בן, וכמי שעוסקת בתחום הטיפול וההדרכה מאז סיום לימודיי באוניברסיטה בתואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בתחום הגיל הרך אני חיה ונושמת את עולם הילדים מחד ואת עולם ההורים מאידך.

מדי יום אני מייעצת להורים המתמודדים עם שאלות שונות ומתחבטים בדילמות הקשורות לילדיהם:

"הגננת לא אומרת לי בוקר טוב – אז איך את חושבת שהיא מתנהגת לבתי במהלך היום?!"

"כולם יוצאים לבלות עד אחר חצות והוא רק בכיתה ב' – מה אני יכולה לעשות?!"

"אתמול הוא נתן לי סטירה, היית מאמינה, ילד בן 4 מכה את אמו?!"

"מטפלת הילדים מוציאה אותי מדעתי ואני לא יודעת מה לעשות?!"

מגוון בעיות אך גם מגוון תשובות אשר צריכות להתאים ספציפית להורה השואל, ולילד ההולך וגדל...

נקודת המוצא שלי היא

יש להתייחס לילד בכבוד וכאל אדם בוגר. אך יחד עם זאת ראוי לזכור כי אין לגדל ולחנך לעצמאות ללא גבולות בכלל – מהי הדרך הנכונה? איך מוצאים את שביל הזהב? במהלך המפגשים אנו ננסה למצוא התשובות לשאלות ביחד.